קשיים עם מסגרות חינוכיות

קשיים עם מסגרות חינוכיות
מסגרת חינוכית מציבה בפני הילד מכלול של דרישות בתחומים שונים: בתחום הלימודי הוא נדרש לעמוד בסטנדרטים האקדמיים, ללמוד, להיבחן, ולהצליח לפחות ברוב המקצועות שמלמדים בבית הספר. בתחום החברתי הוא נדרש להתמודד עם קבוצת השווים לו, שאולי אינו מרגיש שווה לה, להתחבר, להסתדר, לדעת לשתף ולוותר, ולבלות עימם לפחות שש שעות יומיות ולעיתים גם אחר הצהריים. בתחום הבינאישי – להכיר ולהתמודד עם המחנכת, מנהלת, מורות מקצועית, ולעיתים גם מורת שילוב. בתחום האחריות האישית – הילד נדרש להתעורר בזמן, להתנהג כנדרש, לזכור להכין שיעורים, להתלבש, לזכור להביא את שצריך.
התמודדות בכל החזיתות האלו במקביל מהווה חלק מתהליך התפתחות טבעי וצפוי, אך לעיתים ההתמודדות של הילד אינה טובה ופוגעת בתפקודו השוטף. כאשר ההתמודדות מתרחשת מול קשיים מורכבים כגון קושי בקניית הרגלים, בעיות מולדות, מצוקה נפשית מתמשכת, קשיים חברתיים ,בעיות התנהגות וכדומה, תתכן בעיתיות מתמשכת מול המערכת החינוכית. בעיתיות זו תתבטא בתחושה שהמערכת תובענית, לא מבינה, חסרת הגיון, ואט אט תפגע תחושת הביטחון והאמון במערכת, ותהליך זה יתחיל לחלחל גם לתודעתו של הילד.
הורה לילד שמתקשה להשתלב במסגרות חינוכיות מרגיש מותש בהיותו בתפקיד כפול, מבין ומגבה את המערכת ומאידך מלווה, תומך ומנסה להוביל את ילדו לכיוון הנכון. לעיתים בתוך כל הקושי מאבדים את האמפטיה לאחד הצדדים, לעיתים מנסים למצוא עוד ועוד פתרונות שיצרו שינוי במציאות, עד כדי סף ייאוש.
במפגש עם איש מקצוע, ניתן לנתח את המצב מנקודת המבט של ההורים, של הילד, להבין את סדרי העדיפויות, למצוא את האינטרסים המשותפים, להפעיל שיקול דעת ולהחליט לגבי יעדים לטיפול, ולנסות לפתוח מגוון אפשרויות לפעולה.