פחד קהל

פחד קהל
פחד קהל

התמודדות עם פחד קהל


החשש לדבר מול אנשים היא אנושי וטבעי בבסיסו כאשר מתקיים במינון ועוצמה סבירים. אך כאשר החשש מתגבר ומפריע בהתמודדות עם קהל ובמה, מופיעה חרדה. מדובר בהפרעת חרדה חברתית, הידועה גם בתור פוביה חברתית. חרדה זו הנה סוג מסוים של הפרעת חרדה אשר מאופיינת בפחד ניכר או מתמשך מסיטואציה אחת או יותר שהיא חברתית או ביצועית. אנשים שחרדים חברתית וחווים פחד כאשר ניצבים בפני סיטואציות חברתיות או ביצועיות רבות (למשל, בדיבור עם בעל-סמכות, ביצירת שיחה, בצורך להיות אסרטיביים), מאופיינים כבעלי הפרעת חרדת חברתית כללית, בעוד שאנשים שחווים פחד בסוג מסויים של סיטואציות (למשל, פחד מהופעה בפני קהל) מאופיינים כבעלי הפרעת חרדה חברתית לא כללית. חרדה מפני קהל, או בכינוייה "פחד במה" או "חרדת במה", מהווה סוג מסויים של חרדה חברתית שמתגברת ולעיתים הופכת לפאניקה כאשר אדם נדרש להופיע בפני אנשים. קיימים מקרים בהם פחד קהל עשוי להיות חלק מהדפוס הרחב יותר של הפרעת חרדה חברתית, אך אנשים רבים חווים פחד קהל ללא בעיות חרדה נוספות.

סימפטומים
בחרדה מפני קהל עשויים להופיע כמה תסמינים פיזיולוגיים כאשר אנשים ניצבים בסיטואציה של דיבור בפני קהל, או/ו מצפים לקראת סיטואציה מסוג זה. תסמינים אלו כוללים:
  • דפיקות לב מואצות
  • רעידות בגוף (בידיים ורגליים)
  • פה יבש
  • זיעה בידיים
  • הסמקה
  • טיקים בעצבי הפנים
  • וסחרחורת
  • לרוב אנשים מזהים שהפחד הוא מוגזם או אי-רציונלי ונמנעים מהסיטואציה בה הם צריכים לדבר מול קהל או שהם עוברים אותה בקושי וסבל רב

אפידימיולוגיה
מחקרים מראים שכשליש מהאנשים חושבים שהם הרבה יותר חרדים מאחרים בסיטואציות חברתיות, אך חרדה זו מהווה פוביה חברתית רק כאשר החרדה כרוכה בהימנעות מלהשתתף בסיטואציות חברתיות או שהיא גורמת למצוקה ניכרת. הפרעת חרדה חברתית היא ההפרעה הפסיכאטרית הנפוצה הרביעית, עם שכיחות של 12.1% באוכלוסייה. הגיל הממוצע להופעתה הראשונית של הפרעת חרדה חברתית הינו בטווח שבין גיל 13 ל-20, למרות שהרבה מטופלים מספרים על התמודדות עם פחדים של הערכה שלילית וביישנות מאז שהם זוכרים את עצמם. נשים בעלות סיכוי גבוהה יותר מגברים לחוות חרדה חברתית, אך נראה שמספר שווה באופן יחסי של גברים ונשים נוטים לפנות לטיפול.

פרוגנוזה
חרדה מפני קהל נוטה לרוב להיות חרדה כרונית שממשיכה אל תוך החיים הבוגרים. נראה שפחד קהל מפריע לאנשים בחייהם לאורך השנים, למשל, הפרעה בהצלחה בלימודים בבית-הספר או/ו באקדמיה, הפרעה בביצועים בעבודה, ובהתפתחות חברתית. יחד עם זאת, טיפול יכול מאוד לעזור בהקלה בסימפטומים ובהפחתת החרדה.

שיטות טיפול
שיטת הטיפול העיקרית שבאמצעותה נהוג לטפל בפחד קהל, היא שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT). שלא כמו רוב שיטות הפסיכותרפיה המסורתיות, שיטות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לא מתייחסת לגורמים של החרדה אלא מתרכזת בשימוש באסטרטגיות התמודדות שיכולות להיות מיושמות בסיטואציות בהן ישנו פחד קהל. CBT מהווה אינטגרציה בין טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות שונות. בטיפול בפחד קהל המוקד הוא בעיקר בשיטות טיפול שמשלבות הבניה קוגניטיבית מחדש וחשיפה לסיטואציות המעוררות חרדה של עמידה ודיבור מול קהל. המטרה של שיטות טיפול אלה היא לגרום למטופלים לבצע דיבור מול קהל, לשנות אמונות לא-רציונליות, ולספק הזדמנויות לחוויות למידה חדשות.

סוג מסוים של שיטת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שנהוג להשתמש בה בטיפול בפחד קהל הנו טיפול קבוצתי אשר מורכב מכמה חלקים שונים:
1) הצגה של תלת-מערכת (קוגניטיבית-התנהגותית-פיזיולוגית) של חרדה חברתית, ובאופן ספציפי פחד קהל.
2) אימון בזיהוי והבניה מחדש של אמונות לא-רציונליות בנוגע להופעה בפני קהל.
3) חשיפה הדרגתית לסיטואציה המפחידה של עמידה בפני קהל באמצעות משחק-תפקידים בקבוצה.
4) שיעורי-בית למטופלים שנועדו לאמן ולתעל שימוש באסטרטגיות קוגניטיביות ובחשיפה. טיפול-קבוצתי הנו נוח במיוחד בטיפול בחרדה מפני קהל משום שקבוצות מספקות אפשרויות טבעיות למטופלים להתאמן על ההתנהגויות מעוררות החרדה בסביבה תומכת. יחד עם זאת, ניתן אף להשתמש באותן טכניקות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי באופן פרטני במקום בקבוצה.




מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון 03-9505052

מלאו פרטים ואנו ניצור קשר