דיכאון קליני – תסמינים, אבחון ודרכי טיפול

מהו דיכאון קליני?

דיכאון קליני הוא מצב נפשי עמוק ומתמשך. מדובר בהפרעה נפשית השייכת למשפחת הפרעות מצב הרוח, אשר משפיעה על המחשבות, הרגשות, ההתנהגות והתפקוד הכללי של האדם. שלא כמו עצבות רגילה, דיכאון קליני אינו נעלם מעצמו לאחר כמה ימים. הוא עלול להימשך שבועות ואף חודשים ארוכים, ולהחמיר ללא טיפול מתאים.

דיכאון קליני מאופיין בתחושת ריקנות, חוסר תקווה, ירידה בחשק ובעניין, קושי בתפקוד יומיומי ולעיתים גם במחשבות אובדניות. הנתונים מראים כי כ-15%-20% מהאוכלוסייה יחוו דיכאון קליני לפחות פעם אחת במהלך חייהם. נשים סובלות ממנו בשיעור גבוה יותר מגברים, ולעיתים קרובות הוא מופיע כבר בגיל ההתבגרות או תחילת הבגרות.

ההבדל בין עצבות לדיכאון קליני

כולנו מרגישים עצובים לעיתים. עצב הוא רגש טבעי שנוצר כתגובה לאירועים שונים – פרידה, כישלון, מחלה. דיכאון קליני, לעומת זאת, הוא הרבה מעבר לכך. הוא כולל ירידה דרמטית בתפקוד הכללי, ומתקיים לאורך זמן מבלי שתהיה לו בהכרח סיבה נראית לעין.

אדם הסובל מהפרעה זו עשוי לאבד עניין בכל פעילות, אפילו בכאלה שנהג ליהנות מהן. לעיתים יש גם שינויים פיזיים, כמו חוסר תיאבון, קשיי שינה, עייפות כרונית ותסמינים גופניים נוספים. הדיכאון משפיע גם על הערך העצמי, ועלול לכלול תחושות קשות של אשמה, חוסר ערך, ואף רצון להיעלם.

תסמינים של דיכאון קליני

לפי מדריך האבחון DSM-5, דיכאון קליני מאובחן כאשר לפחות חמישה מתוך התסמינים הבאים מופיעים במשך שבועיים ברצף:

• מצב רוח ירוד רוב שעות היום
• חוסר עניין והנאה כמעט בכל פעילות
• שינויים קיצוניים בתיאבון או במשקל
• הפרעות שינה: קושי להירדם או שינה מרובה
• עייפות ואובדן אנרגיה מתמשכת
• תחושת אשמה או חוסר ערך עצמי מוגזמים
• קושי להתרכז או לקבל החלטות
• תחושת אי שקט או האטה פסיכומוטורית
• מחשבות חוזרות על מוות או אובדנות

הדיכאון אינו נמדד רק לפי תסמינים, אלא גם לפי השפעתו על חיי האדם. הוא עשוי לפגוע באופן ניכר בתפקוד בעבודה, בלימודים, במערכות יחסים ואף בפעילויות בסיסיות כמו קימה מהמיטה.

סוגים של דיכאון

דיכאון אינו תופעה אחידה. קיימים תתי סוגים שכל אחד מהם בעל מאפיינים ייחודיים:

• דיכאון עם מאפייני חרדה – מלווה בתחושות מתמשכות של מתח, חוסר שקט, דריכות.
• דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים – כולל הזיות או מחשבות שווא.
• דיכאון מלנכולי – ירידה חדה ביכולת לחוות הנאה, במיוחד בשעות הבוקר.
• דיכאון עונתי – מופיע בעיקר בחורף, עקב מחסור באור שמש.
• דיכאון אחרי לידה – נפוץ בקרב נשים לאחר לידה.
• דיסתימיה – דיכאון כרוני קל יותר, אך מתמשך לאורך שנים.

גורמים לדיכאון קליני

אין סיבה אחת ויחידה להתפתחות דיכאון. לרוב מדובר בשילוב של גורמים:

• גורמים ביולוגיים – חוסר איזון בכימיה של המוח, בעיקר בסרוטונין ודופמין
• גנטיקה – נטייה תורשתית במשפחות עם היסטוריה של דיכאון
• אירועים חיים – טראומות, אובדן, חוויות ילדות קשות
• סגנון חשיבה – נטייה לשליליות, חשיבה פרפקציוניסטית, ביקורת עצמית
• סביבה – בדידות, חוסר תמיכה, חיי שגרה לחוצים

איך מאבחנים דיכאון קליני?

האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך – פסיכיאטר או פסיכולוג קליני – ומבוסס על ראיון קליני, הערכה של תפקוד ותסמינים וכן שימוש בקריטריונים האבחוניים של ה-DSM.

האבחון כולל גם שלילת גורמים רפואיים אחרים, בדיקה של שימוש בחומרים והשוואה להפרעות נפשיות אחרות כמו הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה. חשוב גם לשקול אם קיימת תגובת אבל או טראומה שהובילה למצב הדיכאוני.

טיפול בדיכאון קליני – אפשרויות שונות

הבשורה החשובה היא שיש טיפול לדיכאון קליני – והטיפול יעיל. במקרים רבים שילוב בין טיפול פסיכולוגי לתרופתי מביא להקלה משמעותית.

טיפול פסיכולוגי דינמי

טיפול עומק שמטרתו להבין את הסיבות הפנימיות והבלתי מודעות לדיכאון. המטופל בוחן את דפוסי הקשר שלו, חוויות עבר, קונפליקטים רגשיים וזהות עצמית. לאורך זמן הטיפול עוזר לבנות חוסן נפשי, תחושת ערך וביטחון.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

מתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה שליליים, עיוותי חשיבה והשפעתם על הרגשות וההתנהגות. המטופל לומד לאתגר מחשבות דיכאוניות ולבנות הרגלים חדשים. הטיפול לרוב ממוקד וקצר מועד.

טיפול תרופתי

במקרים של דיכאון קליני בינוני עד חמור, נהוג לשלב תרופות נוגדות דיכאון ממשפחות SSRI (כמו פרוזק, ציפרלקס) או SNRI (כמו אפקסור). תרופות אלו מאזנות את רמות הסרוטונין במוח. לעיתים נדרשת התאמה מדויקת, ולוקח זמן עד שנראה שיפור.

נזעי חשמל (ECT)

שיטה יעילה במיוחד לדיכאון קליני עמיד, בו טיפולים אחרים לא הועילו. הטיפול מתבצע בהרדמה מלאה, וגורם לפרץ חשמלי יזום במוח שמביא לשינוי נוירוכימי. תופעות הלוואי לרוב זמניות.

טיפולים מתקדמים

בשנים האחרונות מתפתחים טיפולים חדשניים, כגון שימוש בקטמין, פסילוסיבין ו-MDMA. חומרים אלו ניתנים תחת פיקוח רפואי, ובשלב זה חלקם עוד בבחינה מחקרית.

שינוי אורח חיים

טיפול בדיכאון קליני כולל גם רכיבים של עזרה עצמית: פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, שינה איכותית וחשיפה לאור יום. כל אלה משפיעים על הכימיה במוח, תורמים לאיזון רגשי ויכולים לשפר את מצב הרוח.

דיכאון קליני אצל בני נוער

דיכאון אינו פוסח על בני נוער. מתבגרים עשויים לחוות את התסמינים בצורה שונה – יותר עצבנות, הסתגרות, ירידה בלימודים, ולעיתים גם שימוש באלכוהול או סמים. בשלבי ההתפתחות הרגישים הללו חשוב לשים לב לסימני אזהרה ולפנות לעזרה מוקדם ככל האפשר.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

אם מצב הרוח הירוד נמשך מעל שבועיים, אם יש קושי להתרכז, תחושת אשמה מופרזת, חוסר הנאה, או מחשבות שליליות בלתי פוסקות – זה הזמן לפנות לטיפול. ככל שהפנייה תתרחש מוקדם יותר, כך ניתן יהיה למנוע החרפה של הדיכאון.

סיכום: יש דרך החוצה

דיכאון קליני הוא מצב כואב, אך גם מצב בר טיפול. ההכרה בקושי, הפנייה לאיש מקצוע ובחירה בטיפול המתאים – הם שלבים ראשונים במסע להחלמה. אין צורך להישאר לבד עם התחושות. יש עזרה, ויש תקווה. אם אתם או מישהו קרוב אליכם חווים תסמינים של דיכאון קליני – אל תהססו לפנות.

איתמר פסקל, פסיכולוג קליני, מטפל בדיכאון קליני בגישה משולבת מותאמת אישית. לקבלת ייעוץ או קביעת פגישה ניתן ליצור קשר דרך האתר.