רח' פרופ' שור 16, תל-אביב 077-9969194
דף הבית
מאמרים מקצועיים
מחלות כרוניות אצל ילדים – היבט פסיכולוגי

מחלות כרוניות אצל ילדים – היבט פסיכולוגי

מחלות כרוניות אצל ילדים

תפקידה של הפסיכולוגיה בהתערבות עם ילדים שסובלים ממחלה גופנית כרונית

החשיבות, בעבודה עם ילדי מחלות כרוניות, היא להכיר את יחסי הגומלין בין הילד, ההורים, והאחים. המשפחה היא לא נורמלית, אך מדובר במשפחה נורמלית בנסיבות לא נורמליות. לפני שנבדוק את תפקידו של הפסיכולוג בעבודה עם ילדים חולים כרוניים, נברר על המחלה הכרונית ועל מחלות כרוניות אצל ילדים.

ישנן עדויות שסוברות כי מחלות כרוניות אצל ילדים יכולות להיות השלכות פסיכולוגיות קשות על הילד. ילדים עם מחלה כרונית הם במידה סבירה חשופים יותר מילדים בריאים לקשיי הסתגלות. הסיכון להפרעות אלה נוגעים גם למערכת העצבים המרכזית או לנכות הפיזית. ילדים צעירים יותר עשויים להיות מושפעים יותר במונחים של משימות בית הספר והישגים, ואילו ילדים בוגרים יותר מושפעים במונחים של הסתגלות חברתית.

ייתכן שהסיבה לעובדות אלה יכול להיות מכיוון שהילדים הצעירים יותר עדיין לא התפתחו לגמרי, ובמידה וההורים עסוקים בחומרת המחלה, הם עלולים להיכשל בסיפוק גירויים קוגניטיביים מספקים. מחלות כרוניות אצל ילדים בוגרים, עלולות לגרום קשיי הסתגלות חברתיים מכיוון שהמחלה עלולה להגביל פעילויות חברתיות גם עם בני המשפחה וגם עם חברים.

מחקרים הראו את החשיבות של שילוב סוגיית ההתמודדות לתכניות ההתערבות. רוב המאמץ בהתמודדות הוא ללמד את הילדים החולים כרונית להתמודד עם הליכים רפואיים כואבים. הילדים חווים לעתים קרובות מצוקה חמורה עקב נהלים רפואיים שונים, וכתוצאה מכך יש השפעה על ההתנהגות הרגשית. הצלחה שקשורה לכך תועדה באמצעות היפנוזה, טיפול בובות, ובאמצעות אסטרטגיות התמודדות קוגניטיביות.

רכישת מיומנויות התמודדות רלוונטיות, יכול להוביל לעצמאות וסמכות טובות ויעילות יותר בהתמודדות עם מצוקה נפשית, במיוחד בקרב ילדים חולים כרוניים. כמו כן, חשוב שאנשי מקצוע יתנו את הדעת גם על רכישת אסטרטגיות התמודדות טובות יותר בהוריו של הילד. לדוגמה חשוב שהפסיכולוג יוכל עבוד באופן מועיל עם ההורים, במיוחד בתקופה שלאחר ה"זעזוע" הנפשי בעת האבחנה. תפקיד הפסיכולוג להיות המתווך והמפענח בין אנשי צוות הרפואיים להורים. הפסיכולוג מהווה כתובת אמפתית ומכילה עבור ההורים, הוא מסביר ומפרט, נותן פרספקטיבה נכונה ומרגיע כשצריך.

מעוניינים שנצור קשר?

לאחר תקפת אבחון המחלה, המשימה המרכזית של הפסיכולוג היא לעזור להורים ולכל בני המשפחה עם הארגון מחדש. ארגון מסוג זה צריך לקחת בחשבון לא רק את הילד החולה אלא את כל המשפחה, כחלק מתהליך משותף. בשלב זה הפסיכולוג הנו חיוני להסביר להורים את תפקידם גם עבו הילדים האחרים, שעדיין הם צריכים לתפקד במישורים שונים ולטפח את עצמאותם. ההורים עשויים לדאוג יתר על המידה ולהתחיל לפנק את ילדיהם, וחוסר אונים מתמשך עשוי לחלחל.

ההתארגנות המוסדית לדוגמה של בתי חולים עשויה לעזור מאוד. המחלקות השונות מארגנות מחנות מיוחדים לילדים עם מחלות פיסיות, גם לילדים וגם להורים. חשוב מאוד לתת דגש על פעילות גופנית כמו גם שכלית. לעתים דרושה יצירתיות מצד ההורים לתפעל בצורות מסויימות את הילד השוכב במיטת בית החולים. נושא זה חשוב מאוד לילדים אשר לעתים נעדרים מבית הספר לתקופה ארוכה.

שכן פעילות גופנית יכולה להיות מועילה מאוד. כנ"ל לגבי פעילויות שכליות, אשר בדרך כלל אינה מזיקים כלל. ההורים צריכים להיות מאוד מתוחכם, כלומר הם רואים את ההזדמנויות לפעילות נפשית גם אם הילד קשור למיטת בית החולים. זה גם תפקידיו של בית החולים כדי לספק סביבה מגרה תוכננה במיוחד כדי להתאים לצורכים המיוחדים של הילדים. זה חשוב במיוחד עבור ילדים שיהיה, מכל סיבה, מבלים תקופה ארוכה בבית החולים.

שיתופי פעולה גם חשובים בעת האשפוז בבית החולים, ליצור שייכות חברתית והפחתה של תחושת הבדידות והריקנות.

חרדה עשויה להופיע כתוצאה מההשלכות ארוכות הטווח של המחלה והאשפוז. החרדה היא תוצאה של הפחד מכאב, אשמה של להיות לנטל על ההורים, וכמובן פחד ממשי ממוות. הילדים צריכים לקבל את הזדמנויות זמינות לאוורר את רגשותיהם. הפסיכולוג (וההורים, כמובן) צריכים לנסות לעורר תקווה בילדים, ולעזור להם לפתח מיומנויות קוגניטיביות להתמודד עם החרדות הללו. חיוני לשים לב גם לאחים של הילד החולה הכרוני.

לעתים קרובות מחלות כרוניות אצל ילדים גורמוצת להורים לעטוף לגמרי את הילד החולה, והאחים הבריאים הופכים להיות מוזנחים או שמקבלים יותר מדי אחריות ביחס לגילם. האח הבריא עלול לחוות רגשות של קנאה, אשמה או חרדה. על הפסיכולוג לתת את הדעת גם לבעיות אלה. אם הילד הלא חולה חש זנוח, הפסיכולוג יכול לוודא שההורים מבינים זאת, ושעליהם לנסות להפחית רגשות אלו של הילד. אם הילד חש שהוא מקבל יותר מדי אחריות, זה תפקיד של פסיכולוג כדי לוודא שההורים מבינים שהילד זכאי לילדות נורמלית.

על הפסיכולוג להסביר להורים שגם הם צריכים לקבל תשומת לב רבה. ילד שאובחן כבעל מחלה כרונית יכול להיות מכה קשה להורים. לכן, על ההורים לוודא שהם מקבלים מספיק תמיכה לאורך הדרך, בין אם יש התקדמות במחלה ואם הילד נפטר. ההורים צריכים להרגיש שהם עדיין נתמכים ושתמיד יש להם את ההזדמנות לאוורר את רגשותיהם.

ישנה גם אחריות של בית החולים. על בית החולים לאמץ פילוסופיה כמה שיותר פתוחה, לספק לילדים חדר משחקים, חדר התעמלות, ואם ניתן גינה גדולה. על הצוות מנסה להניע את המשפחה לעשות את אותם דברים כפי שהם עשו לפני האבחנה הגורלית. התפקיד של הפסיכולוג בבית החולים הוא לספק טיפול תומך לכל המשפחה.

בית החולים יכול לספק את ההזדמנות לילדים ובני משפחותיהם לצאת למחנות לכמה שבועות בקיץ. המחנות הם חלק מתכנית אינטגרטיבית בו שני ילדים חולים וילדים בריאים (למשל, אחים) בגילים שונים הולכים ביחד. אם ילד צעיר מאוד, הוא או היא יכולים גם להביא את ההורים שלו.

מעוניינים שנצור קשר?