רח' פרופ' שור 16, תל-אביב 077-9969194
דף הבית
טיפול במשבר נפשי
התפרצויות זעם ושליטה בכעסים

התפרצויות זעם ושליטה בכעסים

דיסתימיה

התפרצויות זעם חוזרות ונשנות מוגדרות כהפרעה אימפולסיבית המאופיינת באיבוד שליטה עצמית באופן פתאומי לפרקי זמן קצרים. זוהי תופעה רחבה וביטוייה יכולים לכלול בין היתר תחושת עוינות, חוסר שליטה רגשית והתנהגות פיסית או מילולית אלימה ללא כל סיבה נראית לעין.

ברוב המקרים יפנה האדם את התקפי הזעם כלפי הסביבה הקרובה לו, ויוביל בסופו של דבר להידרדרות ביחסים המשפחתיים, משברים בזוגיות ובעבודה, מצוקה נפשית ועוד.

מדובר בתופעה נרחבת ונפוצה ממנה יסבלו כ-7% לפחות מאוכלוסיית המבוגרים בשלב כזה או אחר במהלך חייהם.

שורשיה של הפרעת התפרצויות הזעם טמונים עוד בשלבי ההתפתחות בגיל מוקדם בהם נחשף הילד להתנהגות אימפולסיבית ולתחושות כעס מצד הסובבים אותו או נאלץ להדחיק את רגשותיו לעיתים תכופות. אימוץ דפוסי התנהגות לקויים עלולים להחמיר את ההפרעה ולהפוך אותה לכפייתית בעתיד.

חשוב להבין כי התפרצויות הזעם אינן אלא תגובה רגשית משנית לתחושות כמו פחד, תסכול, דיכאון חוסר ביטחון עצמי ולחץ שאנו חווים במהלך חיינו.

מעוניינים שנצור קשר?

מי עלול לסבול מהתפרצויות זעם?

נהוג להתייחס לשילוב של שלושה גורמים מרכזיים בעקבותיהם עלולות להתפתח הפרעות זעם:

המרכיב הסביבתי – סביבות החיים אליהן אנו נולדים והסביבה בה אנו חיים ביומיום מעצבות בין היתר גם את יכולתנו לשלוט ברגשות. התפרצויות זעם תכופות אופייניות בעיקר לאלו שגדלו בסביבה אשר מאלצת אותם להדחיק את רגשותיהם ומונעת מהן תחושות אהבה, פחד, תסכול ועוד.

להדחקה זו משמעות רבה לטווח הארוך, והיא עלולה להופיע בצורת כעס והתפרצויות זעם שנאגרו במשך הזמן. ניתן להקביל את התופעה לפצצת זמן מתקתקת בקרב אנשים סגורים ומופנמים שלא יודעים להתמודד עם הרגשות שלהם במהלך היום.

כחלק מהמרכיב הסביבתי, ניתן להתייחס גם לתחושות לחץ וחרדה שמלוות אותנו במהלך חיינו. הלחץ יכול להיות תוצר של עבודה שוחקת, מתח ופחד מהלא נודע, תחרותיות, פחד מכישלון ועוד. אנשים רבים מוצאים את פריקת הלחץ דרך התפרצויות זעם כאלטרנטיבה קלה ונוחה, ומעדיפים שלא לטפל בשורשי הבעיה.

מרכיב פיסיולוגי – מבנה ותפקוד המוח אצל אנשים עם נטייה להתפרצויות זעם או כעס שונה מזה של אנשים שאינם סובלים מן התופעה. אלו עלולים לגרום לבעיות נוירולוגיות או נפשיות כמו דיכאון או בעיות אחרות הקשורות בוויסות הרגשי וגורמות להתקפי זעם בלתי נשלטים.

מרכיב גנטי – אם כי אין קביעה גורסת וחד משמעית בנוגע לתרומת ההיבט התורשתי, מחקרים רבים מצאו כי המרכיב הגנטי מגדיל את הסיכויים להתפרצויות זעם ותחושות כעס חוזרות ונשנות.

אל שלושת אלו ניתן לצרף גם גורמי סיכון אחרים הקשורים בהיסטוריה של התעללות במשפחה, היסטוריה של הפרעות נפש אחרות אצל המטופל ושינויים פתאומיים ומרחיקי לכת וטראומות בחיים האישיים.

מתי התפרצויות זעם מחייבות טיפול?

במידה והפורקן הרגשי אינו פוגעני כלפי האדם עצמו וכלפי סביבתו, הוא מסוגל לשלוט ברגשותיו ולנהל את הכעסים שלו בצורה נכונה ולכן אין צורך בקבלת טיפול.

עם זאת, חוסר שליטה עצמית והתפרצויות זעם תכופים שלא פוסקים לאורך זמן מחייבים טיפול.

כדי להבין שאכן מדובר בתופעה, ולא בתחושות סטרס או חרדה חולפות יש לשים לב לתסמינים הבאים:

  • התפרצויות אלימות (פיסית או מילולית) כלפי חפצים או הסביבה בכל פעם שהדברים אינם מסתדרים.
  • אגרסיביות והפגנת טון תקיף ומאיים.
  • תפקוד לקוי בעבודה וחוסר יכולת לפתח קשרים בין אישיים.
  • תסמינים פיסיים בולטים כמו שרירים נוקשים, לחץ בחזה, עקצוצים, רעידות לחץ וכאבים בראש.

שליטה בכעסים: איך מטפלים בהתפרצויות זעם?

במידה והתפרצויות הזעם הופכות חלק מן השיגרה ויכולת השליטה העצמית נעלמת, חשוב מאוד להתחיל בטיפול ממוקד טרם החרפת התופעה וגרימת נזק עצמי רב או פגיעה בסביבתה הקרובה לך.

לרוב מומלץ להתחיל בטיפול משולב הכולל תרגולים וטכניקות להורדת הלחץ והחרדה ופיתוח מיומנויות קוגניטיביות חדשות לצד טיפול נפשי מקצועי. הטיפול המשולב יכלול לעיתים גם מתן תרופות.

סדנאות שליטה בכעסים המשלבות גם טכניקות לשיפור יכולות התקשורת, ויסות הרגשות והגברת המודעות העצמית עשויות גם הן לסייע בהקלת התופעה.

במקביל, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT אשר מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות של האדם ומשלב טיפולים מקצועיים התורמים לשינוי דפוסי ההתנהגות באמצעות טכניקות שונות.

במקרה של התפרצויות זעם המפריעות לתפקוד התקין, אנו ממליצים לפנות אלינו לייעוץ ואנו נתאים את הטיפול המתאים ביותר עבורך. טיפול קוגניטיבי או ליווי פסיכולוגי מצוות המומחים שלנו יעזור לך בהקלת התסמינים ובדרך הנכונה להתמודדות עם הבעיה.

הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני

מעוניינים שנצור קשר?

tapi office location
דברו איתנו