רח' פרופ' שור 16, תל-אביב 077-9969194
דף הבית
הדרכת הורים
סימנים מוקדמים לאוטיזם אצל תינוקות

סימנים מוקדמים לאוטיזם אצל תינוקות

אבחון אוטיזם בגיל הרך

אבחון אוטיזם בגיל הרך

בשנים האחרונות יש מגמה של אבחון אוטיזם בגילאים צעירים מאוד. אם פעם היו מאבחנים מגיל שלוש ומעלה, הרי שהיום כבר ניתן לערוך זיהוי מוקדם ולקבל אבחנה כבר בגיל שנה. יש כמה מרפאות מובילות בארץ, בבתי חולים ובהתפתחות הילד, שעורכות אבחון מקיף ומעמיק בגינו ניתן לקבוע קיומו של אוטיזם כבר בגיל שנה.

אוטיזם אצל תינוקות מתבטא בעיקר בהפרעה בהתפתחות הקשר של התינוק עם הוריו וסביבתו הקרובה, ועם הגיל עלול להתעצב למאפיינים המוכרים של אוטיזם. אוטיזם בגיל הרך מתאפיין בסימנים מאוד ברורים. אם מכירים את הסימנים המוקדמים, אפשר בקלות לזהות אותם ולהבין כי ההתפתחות של התינוק אינה טיפוסית במובנים מסויימים.

ארגוני מחקר באוניברסיטאות, וארגוני טיפול באוטיזם איתרו סימנים התנהגותיים, רגשיים ופזיולוגיים אשר מופיעים כבר בשלב הינקות. המחקרים בתחום הקיפו את שנותיו הראשונות של הילד, וניתן היה לראות כי ילדים שאובחנו בגיל שלוש כאוטיסטים גילו מאפיינים מסויימים ודומים כבר בהיותם תינוקות. במקביל, מחקרים הראו כי טיפול מוקדם לאור זיהוי הסימנים מעלה את הסיכויים להצלחה של הטיפול באופו משמעותי ביותר!

גמישותו של המח בשנתו הראשונה מאפשרת לעשות שינוי משמעותי, לייצר מסלולים חדשים ותקינים, ולחזור אל מסלול התפתחות טיפיקלי (התפתחות תקינה). בכל חודש שעובר מוחו של התינוק מאבד מעט מגמישותו ומיכולת זו. על כן ההתערבות הטיפולית המוקדמת היא גורם מכריע במסלול חייו של התינוק!

אם את/ה מזהה כמה מהסימנים הבאים אצל תינוקך אנו ממליצים לפנות אלינו לייעוץ, ונעזור לך לעשות סדר ולהבין מה הצעד הבא הנדרש במקרה שלך.

מעוניינים שנצור קשר?

סימנים מוקדמים לאוטיזם אצל תינוקות

עד גיל שנה ניתן לאתר קושי בהתפתחות הקשר שעלול בהמשך להתפתח לאוטיזם. את הסימנים אפשר לזהות, גם ע"י הורה קרוב, וגם  ע"י איש מקצוע שעובד עם תינוקות.

  1. קשר עין – תדירות ואיכות. תינוק בריא יוצר קשר עין עם הוריו החל מהחודש השני להתפתחותו. כדאי לבחון את קיומם של סימנים מוקדמינוספים לאוטיזם כאשר התינוק אינו מביט אל הוריו באופו עקבי ותדיר, אינו מביט לאנשים אחרים בעיניים כאשר מחזיקים אותו ופונים אליו, מבטו פונה יותר אל עצמים, אל אזור הפה, או אל כל דבר אחר שאינו העיניים.
  2. רתיעה ממגע – תינוק שאינו נהנה ממגע אוהב ומחבק של הורים. אינו נרגע באמצעות מגע כמו החזקה על הידיים, ליטוף, חום וקרבה. התינוק שנרתע ממגע יתקשה לאכול על הידיים בהחזקת תינוק קלאסית, יעדיף להירגע לבדו במיטה או בדרך אחרת, אך לא בחיק הוריו, ואף יגיב בבכי לאור היוזמה של הוריו להיות קרובים פיזית.
  3. חוסר תגובה הולמת לנוכחות של או קול של מבוגר – בגיל 4-6 חודשים, בהנחה שאין לו בעיות שמיעה, תינוק בריא מגיב לשמו, כאשר קוראים לו. תינוק שאינו מסובב ראשו אל עבר קריאה של הורה, אינו מעביר את מבטו אליו בעקבות קריאה לו. תינוק שאינו מגיב בבכי לכך שאחד ההורים הולך, ונראה כי לא משנה לו עם מי הוא נמצא (כמובן בהתאם לגיל). אינו מגיב לחזרתו של אימו או אביו, עלול להתגלות כבעל סימפטומים מוקדמים של אוטיזם.
  4. קשיים באכילה – בגילאים הצעירים זה מתבטא בחוסר רצון לינוק או לאכול מבקבוק. הורים לתינוק כזה בדר"כ עוברים כברת דרך של נסיון למצוא את התנוחה , את התזמון ואת הדרך שמתאים לתינוק שלהם לאכול. בחלק מהמקרים אף הגיעו למסקנה כי ניתן להאכילו רק בזמן שינה. לעיתים יש קושי גדול במעבר לאוכל מוצק, רגישות למרקמים וטעמים מסויימים. תינוק שאוכל פחות פתאום, יכול לעורר סימני אזהרה, אם לא מדובר בבעיות שקשורות לעיכול, שיניים וכדומה.
  5. נפנופי ידיים ותנועות ידיים לא רצוניות אצל תינוקות – חוסר שקט, תנועתיות רבה שאינה מכוונת למטרה מסויימת. תנועות חוזרות עם הגפיים, עם הראש, תנועה בחלל ללא מטרה.
  6. פסיביות יתר – תינוק שכמעט ואינו יוזם תנועה, חקירה, משחק, נראה כי עסוק בלעבד את העולם סביבו באופן שמשתק אותו, נראה כאילו הוא בוהה הרבה בחלל.
  7. משחק לבד – תינוק שלרוב משחק לבדו ואינו יוזם משחק משותף עם הורה. כבר בגיל כמה חודשים התינוק הטיפיקלי מחכה לרגעים בהם ההורה פונה אליו לצחוק איתו, להחליף חיוכים, התינוק שמשחק לבד לא מחכה ולא יוזם את הרגעים הללו. וכאשר ההורה משחק עימו הוא פחות משתף פעולה, פחות מתייחס לפעולותיו של ההורה, ומתקשה ביצירת משחק של קח.. תן.. איפה… תן לי יד …. צחוקים משותפים… .
  8. עיכוב בהתפתחות המוטורית – עיכוב בתחום המוטוריקה הגסה והעדינה גם כן התגלה כאחד מהמרכיבים שקיימים בגיל צעיר אצל ילדים שאובחנו כאוטיסטים לבסוף. שימוש בידיים, דחיפה ברגליים, יציבה נכונה של הגוף גם בבמצב שכיבה וגם במנחים אחרים, זחילה וישיבה מאוחרים, הליכה מאוחרת. אצל תינוקות אוטיסטיים, קיים עיכוב בתהליך התפתחות מוטורית בגיל הרך.
  9. היעדר חיוך חברתי – תינוק שלא מחייך חיוך חברתי בגיל חודשיים וחצי. תינוקות נולדים עם חיוך רפלקסיבי שמתחלף בחיוך רצוני שמתפתח לכדי חיוך חברתי. חיוך רצוני הוא חיוך כתגובה למשהו חיצוני כגון צליל נעים, משהו מדגדג, שיר אהוב ,דמות אהובה. מצופה שבגיל 2.5 חודשים יתפתח חיוך חברתי שמביע הבנה של קשר ומזמין את ההורה לאינטראקציה. החיוך החברתי הוא חיוך עבור מישהו – כתגובה להבעות פנים חיוביות ואוהבות של האם / או אדם אחר, חיוך כשההורה או אדם אהובה אחר מגיע, חיוך כתגובה להבעת פנים מצחיקה. תינוק לא מחייך עלול להוות נורת אזהרה שרומזת שכדאי לבצע אבחון.
  10. היעדר ג'סטות – תינוק שלא רוכש באופן טבעי ג'סטות כגון : לא , כן, שלום, הצבעה, בוא, תרימי אותי, ועוד. ג'סטות הן דרך תקשורת ראשונית לא מילולית, אשר מתפתחת בטבעיות מתוך חיקוי הסביבה. תינוקות עם הפרעה בהתפתחות הקשר מתקשים לרכוש את הג'סטות או להשתמש בהן באופן תקשורתי כלפיי מישהו אחר ובתוך הקשר מתאים.
  11. קושי בחיקוי – תינוק שלא מנסה לחקות תנועות, הבעות לא מחקה פעולות תוך משחק, לא מחקה תנועות בשירי תנועה ואצבעות. גם מיומנות זו מתפתחת לבד ובטבעיות אצל תינוק טיפיקלי.
  12. אינו דורש תשומת לב – "תינוק מלאך", מתואר כתינוק שישן טוב, תינוק שלא בוכה הרבה, לא דורש תשומת לב,מעסיק את עצמו, נרדם לבד, שקט, אינו משנה להוריו את סדר החיים כיוון שנעים לו עם עצמו, נהנה לשבת בעגלה לאורך זמן, אוהב את המיטה שלו ואת החדר שלו, מתעורר ולווא דווקה בוכה על מנת שההורים יבואו, אלא מעסיק את עצמו.
  13. היקף ראש גדול לתינוק – גדילה מאוצת של היקף הראש בחצי השני של השנה הראשונה לחיים הכוונה היא לא לראש גדול במיוחד, אלא עלייה מואצת באחוזונים יחסית לעלייה בחצי השנה הראשונה.
  14. מיעוט בהבעות פנים – איכות וכמות הבעות פנים מצומצם, תינוקות שלא מביעים את כל מגוון הרגשות באמצעות הבעת פנים.
  15. הבעת עניין גדולה בחפצים ופחות באנשים.
  16. עיכוב בהתפתחות שפה בגיל הרך – תינוקות שאינם ממלמלים, אינם משתמשים ב"פטפוט" של הברות מורכבות סביב גיל 9,10 חוד' כגון: אה..בה…דה.. ובגיל 12 חוד' עדיין אין הופעה של מילים ראשונות (במילים ראשונות הכוונה גם לחלקי מילים ובלבד שמכוונת להביע משהו מסויים באופן עקבי ) כמו למשל בה.. לבקבוק, אבא, גה… לברווז וכו'.
  17. התנהגות חזרתית – מבלה זמן ממושך בחזרה על פעולה מסויימת. כגון – התבוננת על אצבעותיו וכפות ידיו גם כאשר מבוגר מנסה למשוך את תשומת ליבו, משחק חזרתי כגון גלגול וסיבוב חפצים, סידור חפצים בשורה.

סימנים אלו יכולים לשמש כנורות אזהרה להורים. אלו התנהגויות שאפשר לזהות אותן  והורה לתינוק עם קושי בהתפתחות הקשר יוכל מיד לאתר חלק מהסימנים. מטרתם של הסימנים הללו היא לזהות שיש חשד להתפתחות לא תקינה, וחשוב מיד לפנות ולקבל ייעוץ ותמיכה מקצועיים.

חשוב להדגיש כי קיומו של כל סימן בנפרד אינו מעיד על כך שישנה הפרעה בתהפתחות הקשר או אוטיזם. על מנת להצביע על הפרעה ביצירת קשר צריכים להופיע כמה סימנים יחד, ההורה צריך להרגיש קושי בזרימה ובהדדיות עימו. יש לשים לב כי חלק מהסימנים יכולים להופיע על רקע של אי בשלות, או פגיעה אחרת כגון לקות שמיעה או ראיה. לכן לפני הגעה לאבחון אוטיזם בדר"כ עורכים בדיקות ששוללות לקות מסוג אחר.

אם את/ה מזהה חלק מהסימנים הללו בקשר ובהתנהגות תינוקך, כדאי לקבל ייעוץ במהירות האפשרית. ייעוץ משמעו להבין האם אכן קיימת בעיה, האם כדאי ללכת לאבחון, ובעיקר לקבל הדרכה כיצד אפשר ממחר בבוקר לעודד את תינוקך ליצירת קשר ולהפיק הנאה מקשר. הורים הם הדמות המרכזית שנמצאת עם התינוק רוב שעות היום, והם המפתח לשיקום ההתפתחות בתחום הקשר.

הדרכה "ממחר בבוקר" תיתן כלים כיצד לנהל פעולות יומיומיות ומשחק משותף בצורה שמעודדת קשר ותקשורת. ההדרכה הזו חשובה על מנת לא לאבד זמן יקר, ככל שההתערבות והתמיכה נעשים מוקדם יותר מבחינת גיל התינוק ומבחינת התפתחות הקשיים כך ההתקדמות וההצלחה תהיה טובה יותר.

מעוניינים שנצור קשר?

אבחון אוטיזם אצל תינוקות

במקביל לקבלת הדרכה אשר תיתן לכם כלים להתנהלות תומכת קשר בבית, תוך פעולות יומיומיות, ומשחק,  חשוב לערוך אבחון רשמי. מורשי האבחון הם: פסיכולוג ילדים / פסיכיאטר ילדים / נירולוג ילדים. כמובן, יש לפנות לאילו אשר מתמחים באוטיזם וקושי ביצירת קשר, ומנוסים בכלי האבחון המורשים והנפוצים.

את התהליך ניתן לעשות באופן פרטי או ציבורי.

התהליך הציבורי – נערך במחלקות להתפתחות הילד ברחבי הארץ, ומרפאות תינוקות בבתי החולים. הם עובדים עם כלי האבחון שונים אשר מאושרים ע"י משרד הבריאות, הכלים השונים בודקים פרמטרים רבים, אשר מקבילים לסימנים המוקדמים שפורטו קודם לכן. היתרון בתהליך הציבורי הוא שהוא ללא עלות, החיסרון הוא זמני ההמתנה הממושכים בדרך כלל עד למועד התחלת האבחון, והזמן שלוקח מתחילתו ועד סופו. תהליך כזה יכול לקחת כמה חודשים, ובינתיים עובר זמן יקר בו הילד ממשיך בהתפתחות שאימץ. לכן חשוב לקבל הדרכה מיידית ללא תלות בתהליך האבחוני.

התהליך הפרטי – נערך בקליניקות פרטיות, לרוב אותם אנשים שעובדים במערכת הציבורית מנהלים גם קליניקה פרטית, בה ניתן לערוך אבחון בצורה מהירה יותר וללא המתנה. התהליך הפרטי כרוך בהוצאות גבוהות ויכול להגיע לכמה אלפי שקלים.

 

יתרונות של אבחון מסודר מתחת לגיל שנתיים:

  • אם בעתיד יהיה צורך בגן טיפולי או תקשורתי אזי אבחון הוא תנאי הכרחי לכניסה לגן שכזה. גנים לגילאים הצעירים הם גנים של "אלוט" או גנים של "העמותה לילדים בסיכון", ובהם יש ילדים בגילאים 1-3. הם מסובסדים.
  • קבלת קצבה מביטוח לאומי – לאחר קבלת תוצאות האבחון ניתן להגיש בקשה לביטוח לאומי. כדי שהאבחון יאפשר הכרה בביטוח לאומי וקבלת קצבה יש לערוך אבחון גם ע"י רופא (פסיכיאטר או נירולוג) וגם ע"י פסיכולוג. קבלת קצבה מאפשרת סיוע במימון התערבות נדרשת (הדרכה הורים, טיפולים מקצועיים של קלינאית, מרפא בעיסוק וכו', תכנית התערבות אינטנסיבית בבית,  או כל עזרה אחרת). חשוב לדעת כי כאשר הבקשה מאושרת מקבלים את הקצבה רטרואקטיבית מיום הגשת הבקשה.
  • לפעמים כשאין אבחון רשמי המגדיר את הילד תחת הכותרת "אוטיזם", המשפחה מתקשה להתגייס לתהליך טיפול אינטנסיבי.
  • אבחון מקצועי טוב הוא כזה שמגדיר במדוייק את רמת חומרת האוטיזם.

חסרונות של אבחון מסודר:

  • רוב המשפחות עוברות תהליך אבחוני במערכת הציבורית. תהליך שלוקח זמן רב ובו מאבדים זמן יקר במונחים של התפתחותו של הפעוט (בדרך כלל כמה חודשים). תוכנית התערבות וטיפול היא קריטית על מנת למנוע החמרה והתקבעות הרגלים. על תוכנית ההתערבות להתחיל כמה שיותר מהר על מנת לא לפספס את חלון ההזדמנויות של גמישות המח, והתקדמות לקראת התפתחות תקינה.
  • לא כל המערכות הציבוריות והפרטיות מודעות לחשיבות ההתערבות המוקדמת. ולעיתים נוקטות בגישת ה "נחכה עוד קצת ונראה" , "מעקב עוד חודשיים". לעיתים הגישה הזו מגיעה מחוסר ידע עד כמה התחלת ההתערבות היא קריטית, ולעיתים היא מתוך אילוצי מערכת טכניים גרידא. בכל מקרה גישה זו הרבה פעמים מרגיעה את ההורים ונותנת להם שקט תעשייתי לאחר תקופה די סוערת של דאגות. אך עבור התינוק עצמו אשר כבר נמצא בסטייה משמעותית מההתפתחות התקינה הגישה הזו מזיקה. ולכן גם אם זו הגישה, אנו ממליצים לקבל הדרכת הורים בה תוכלו "ממחר בבוקר" להתחיל לטפל בתינוקכם.

 

ייעוץ והכוונה – אוטיזם בגיל הרך והינקות

הבנה כי לתינוקך יש סימנים מוקדמים לאוטיזם או קבלת אבחנה של אוטיזם היא רגע שהורה לא שוכח לעולם. מיד באותו הרגע מתחילה בהלה וסערה רגשית עצומה.

הפעולות הראשונות שהורים לרוב עושים הוא להתחיל לאסוף מידע, שלב חשוב מאוד על מנת להבין עם מה מתמודדים ודרכים להתמודדות. בשלב זה פונים לחיפוש באינטרנט, ומשם נפתח עולם שלם עם כמויות מידע ענקיות, על מטפלים, מאבחנים, טיפולים, ארגונים, מחקרים, סיפורי הצלחה וסיפורי כישלון , גישות טיפול שונות, תזונה, תאי לחץ, גישות הוראה, גנים ועוד… ועוד.

ההצפה הזו מגיעה במקביל לכל המידע והעצות ממשפחה, חברים, אנשי חינוך, ועוד. העומס הרגשי, הפיזי והקוגניטיבי הוא רב, ומשפחה שנמצאת בסיטואציה הזאת עוברת תקופה שרק מי שהיה בה יכול להבין עד כמה היא קשה ומשנה חיים.

בעיתות שגרה להורים יש כח חזק, הם עוברים הכל עבור הילדים שלהם, הם מוצאים בתוכם את הכוחות להתמודד, לברור , לתעדף ולדייק עבור משפחתם. בתקופת משבר ודאגה מכך שלתינוק שלהם יש אולי אוטיזם, קשה מאוד לעשות את כל העבודה הזו לבד ולמצוא את הכוחות והקור הרוח הדרושים כדי לדייק במסע הכל כך חשוב הזה.

שירותי הייעוץ וההכוונה שלנו מיועדים לסייע בתהליך עשיית הסדר בשטף המידע, לתת ליווי מקצועי מקיף, הדרכה וטיפול.

 

השירותים שאנו מציעים:

  1. חוות דעת וייעוץ ראשוניים לקראת אבחון

הורים יקרים, אם הגעתם לכאן כנראה שיש לכם דאגה בקשר להתפתחותו של תינוקכם בתחום התקשורתי. מהנסיון שלנו זהו שלב מפחיד ומבלבל בו הורים מוצאים את עצמם לבד מול דאגות וספקות רבים. באפשרותכם לקבל מאיתנו חוות דעת וייעוץ ראשוניים שיינתנו על סמך:

  • שיחת טלפון בה נשמע מכם פרטים ראשוניים.
  • צפייה בקטעי וידאו שתשלחו אלינו.
  • ביקור בביתכם ביחד עם אתכם ועם תינוקכם.
  • פגישה מסכמת אתכם ההורים בקליניקה שלנו.

 

  1. הדרכת הורים TMT  –  הדרכה לטיפול ממחר בבוקר

(Tomorrow Morning Treatment)

 בתפיסות הטיפול החדשניות ההורים הם שותפים לתהליך, הם מפתח חשוב ומרכזי בהצלחת הטיפול והתקדמותו של התינוק בכל הקשור לקשר ותקשורת. ולכן באופן פשוט ונעים נשמח לעזור לכם לראות את הכח שבידכם. הדרכה זו נקראת  "ממחר בבוקר" כיוון שמדובר בשינוי שאתם יכולים לעשות כבר ממחר, ללא הכנה מראש, ללא התארגנות ארוכה, הכנסת שינויים קטנים עם משמעות גדולה לשגרת היומיום שלכם עם תינוקכם ומשפחתכם.

הדרכה זו נותנת כלים מעשיים לעידוד קשר ותקשורת בתוך ההתנהלות היומיומית. היא נעשית תוך שהות משותפת שלנו, שלכם ושל התינוק,  רוב המפגשים בביתכם וחלקם אצלנו בקליניקה.

 

  1.  ייעוץ מורחב וליווי משפחתי

ייעוץ וליווי בבניית דרך הפעולה שלכם לתמיכה וליווי לטווח ארוך. מטרת הייעוץ המורחב היא יצירת מעגל מיטיב עבורכם כמשפחה המתמודדת עם טיפול בתינוק עם אוטיזם/הפרעה בהתפתחות הקשר.

על מנת שהמעגל יהיה מיטיב צריכים להתקיים שלושה עקרונות חשובים:

  • צריכה להיווצר מסה קריטית של התערבות וטיפול, כלומר השילוב של כולם יחד צריך להיות משמעותי מבחינת כמות הזמן (אינטנסיביות) והאיכות.
  • צריך שיהיה חיבור בין כל הגורמים המשמעותיים שמוזכרים להלן. כלומר, ההורים ואנשי המקצוע עובדים ככלים שלובים. העבודה המקצועית מקבלת תרגום לחיי היומיום בבית, העבודה המקצועית נעשית מתוך היכרות עם חיי היומיום של הילד והתנהלות המשפחה, עבודת המשפחה מכוונת אל הצרכים של הילד, ובין כולם יש שקיפות ושיתוף. החלטות חשובות נלקחות יחד, כאשר טובת הילד והמשפחה עומדת בראש סדרי העדיפויות.
  • המעגל המיטיב התומך של הילד בנוי בצורה כזו שלוקח בחשבון צרכים משפחתיים, וצרכים של כל אינדיבידואל במשפחה. וכן המעגל יהיה מספיק חזק להישמר לאורך זמן כאורח חיים.

מעגל תמיכה מיטיב הוא שונה מאוד ממשפחה למשפחה, ונבנה בהתאם למאפיינים המשפחתיים. הוא כולל את כל המרכיבים המשמעותיים לצמיחה.

  • הורים – קשר הורה ילד הוא המפתח לתמיכה בילד עם בעיה בקשר ותקשורת. על כן, יש לפתח מודעות להורות מכוונת לקשר ותקשורת. ההתכווננות של ההורים נעשית תוך כדי פעולות היומיום עם הילדים. כגון ארוחות, מקלחות, שינה, טיולים, הלבשה, משחק וכו.
  • אחים – בתוך מעגל התמיכה המיטבי לאחים יש חשיבות רבה בשל היותם ילדים, היותם דוגמא לחיקוי, והיותם הילדים שנוכחים רוב הזמן. יש לפתח ולהעמיק את הקשר שנוצר בין האחים. בד בבד יש לפתח מודעות למקומם של אחים, לצרכים ולרגשות שלהם בהקשר לסיטאוציה המשפחתית שנוצרה.
  • טיפול מקצועי – איתור אנשי המקצוע הנדרשים, והחלטה על דרך העבודה איתם. האפשרויות נעות על טווח רחב בין תוכניות טיפול ביתית ועד להדרכה בגן ועבודה טיפולית אחה"צ בבית או בקליניקה. האפשרויות מגוונות, ולכל משפחה וילד צריך להתאים את החליפה המתאימה לה.
  • ארגון הסביבה פיזית – לעיצוב הסביבה הפיזית של הילד השפעה רבה על התפתחותו בתחום הקשר עם האחר. יש לתת את הדעת על ארגון הבית, סביבת המשחק, סביבת השינה, בחירת המשחקים המשותפים והצעצועים. יש ליצור סביבה אשר מזמנת תקשורת, מזמנת משחק משותף, משרה רוגע ולא מציפה בגירויים, ומתאימה לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא.

מעוניינים שנצור קשר?

מי אנחנו?

אילה פומרנץ – מרפאה בעיסוק התפתחותית, מומחית בטיפול בקשיים התפתחותיים ובאוטיזם.

שגית פסקל – מטפלת בתוכניות התערבות ביתיות ומורה לחינוך מיוחד, מומחית באוטיזם.

אנו בעלות ניסיון רב שנים בעבודה עם תינוקות, פעוטות וילדים עם מגוון קשיים התפתחותיים ובכלל זה תינוקות ופעוטות המאובחנים על הרצף האוטיסטי. צברנו ידע נרחב על מאפייני ה-ASD, על הטיפול המשפחתי והחשיבות של הסביבה להתפתחות. הניסיון שלנו מושתת על טיפול במסגרות של גנים לחינוך מיוחד, שילוב, תכניות התערבות ביתיות וטיפולים פרטניים, ועל לווי והדרכה במעגלי התמיכה של הילדים במשפחותיהם ובצוותים של הגנים.

במהלך השנים צברנו ידע נרחב על תהליכי האבחון, מסגרות טיפוליות, גישות טיפול שונות, אנשי מקצוע בתחומי האבחון והטיפול.

מתוך ההיכרות רבת השנים עם עולמם של משפחות המתמודדות עם גידול ילדים המאובחנים עם אוטיזם, זיהינו את הצורך בבניית מודל ייחודי שמאפשר להתחיל טיפול באופן מיידי ללא תלות באבחון ובונה תכנית התערבות שאינה צמודה לגישת טיפול מסויימת. אנחנו מאמינות שלכל משפחה על מאפייניה השונים, יש את גישת הטיפול המתאימה לה.

אנחנו פותחות מבט רחב ואינטגרטיבי על הצרכים השונים של התינוק ומשפחתו בשלבי החיים הראשוניים והחשיבות המכרעת לשנים ראשונות אלו להתפתחותו של התינוק וליכולת לחזור או להתקרב למסלול של התפתחות תקינה.

מטרתנו לעזור למשפחות לבנות מעגל תמיכה מיטיב ולעזור בתהליך בחירת גישה טיפולית מתאימה למשפחה.

 

החזון שלנו

הרצון שלנו הוא לעזור למשפחות ולילד להיות במסלול של צמיחה, לבנות מעגל תמיכה מיטיב מתוך ראיה הוליסטית משפחתית.  כאשר יוצרים מעגל מיטיב עבור הילד עם בעיות קשר ותקשורת יש לקחת בחשבון את המאפיינים משפחתיים (אישיות, תפיסת עולם, משאבים של זמן וכסף, תמיכה של המשפחה המורחבת, סדרי עדיפויות אישיים, צרכים של האחים, ועוד).

אנחנו מאמינות כי מעגל תמיכה מיטיב יקדם את הפעוט למירב הפוטנציאל האפשרי בתחום הקשר והתקשורת, ואל מירב הפוטנציאל בתחומי החיים האחרים. פעוט אשר מאובחן עם אוטיזם וחי בתוך מעגל מיטיב יכול להגיע לחיות חיים מלאים וטובים בהמשך חייו.

למה לפנות דווקא אלינו? מהו הייחוד שלנו?

  • ההסתכלות שלנו היא דרך משקפיים הבוחנות את התפתחות הקשר, ועל כן העזרה שלנו יכולה להינתן ללא קשר לשלב האבחוני בו אתם נמצאים. אם לפני האבחון או אחריו, אנו מדריכות להורות מכוונת קשר, שאותה ניתן ליישם באופן מיידי וכבר מ"מחר בבוקר" להתחיל לשנות כיוון. ההדרכה הזו נעשית לאחר הגעה הביתה להיכרות עם התינוק ומשפחתו.
  • יש לנו ידע רחב על אפשרויות קבלת העזרה המקצועית בארץ, יש לנו קשר עם מטפלים, מאבחנים, מובילי גישות שונות. הידע הזה יכול לעזור מאוד על מנת לא לטבוע בתוך ים המידע שנמצאת ברשת וסביבנו .
  • ערכנו היכרות שטח נרחבת על גישות הטיפול שקימות בארץ. ואנו מכירות כל גישה על יתרונותיה וחסרונותיה. יש לנו מבט אובייקטיבי מקיף שהינו קריטי בהתאמת הגישה הטיפולית למשפחה ולילד.
  • אנו בונות פרופיל משפחתי ולפיו תופרות את החליפה ההתערבותית המתאימה ספציפית למשפחה שלכם. הפרופיל המשפחתי כולל תחומי חיים נרחבים, ומשמש בסיס להתאמת התערבות שתיצור מעגל מיטיב שיישמר לאורך זמן.
  • אנו לא פוסלות שילוב של גישות טיפוליות שונות, לא תמיד הליכה בדרך אחת זו הדרך להתקדם. לעיתים יש לשלב מוטיבים מגישות שונות, שיחד יוצרות את השלם המיטיב.
  • ההסתכלות על התפתחות הקשר נעשית במבט טיפולי רחב המתייחס לכל תחומי ההתפתחות (רגשי, קוגניטיבי, סנסורי, מוטורי, השתתפות, מעגלי קשר והיקשרות).

מעוניינים שנצור קשר?