פ"ת, חולון, ראשל"צ, רעננה 076-5994099
דף הבית
טיפול בילדים
התמודדות עם חרם חברתי ובריונות ברשת

התמודדות עם חרם חברתי ובריונות ברשת

התקפי פאניקה

חרם, ובמיוחד בגיל בית הספר היסודי, הוא תופעה שממדיה הולכים וגדלים. מדובר בנידוי חברתי של יחיד בתוך קבוצה חברתית והימנעות מכל קשר איתו.

כשמדובר על חרם ובריונות ברשת המופנה כלפי ילדים ומתבגרים, ההשלכות עלולות להיות חמורות ומסוכנות אם לא יטופלו בזמן.

חרם חברתי

חרם חברתי כולל ברוב המקרים הרחקת אדם מהמעגל החברתי, ביוש, בידול והתנכלות למוחרם. השפעות החרם על ילד או מתבגר הן רבות ומורכבות. חוויית הדחייה מעוררת אצל המוחרם תחושות של שקיפות, בדידות והרגשה שלא אוהבים אותו. ההשלכות מהחרם הן בטווח הקצר, אולם יכולות להתבטא גם בבגרות, עם השפעה על הדימוי העצמי וקשיים חברתיים.

התערבות הורית היא משמעותית לחיזוק הבטחון העצמי של הילד. אם היא תבצע באופן נכון ומדויק, תסייע ההתערבות גם בהפקת לקחי החרם כחוויה קשה אך מעצימה.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מעלים תמונת מצב עגומה בבתי הספר. ביותר מ-50% היו סימנים של חרם, עד ביצועו במלואו, כלפי אחד מהתלמידים. התופעה שכיחה בעיקר בגיל בית הספר היסודי אולם מתרחשת גם בגילאי תיכון. ילדים ובני נוער החווים חרם חברתי חווים מצוקה קשה, חשים שקופים ומרגישים שהסביבה לא מודעת אליו ולא מתייחסת אליו. לכן, תפקיד ההורים במצבים כאלו הוא יותר מאקוטי.

מעוניינים שנצור קשר?

נידוי חברתי

ילדים ובני נוער אשר חווים נידוי חברתי חווים בעצם חוויה של שקיפות. הנידוי מתבטא בהוקעת הילד המוחרם מכל פעילות, חברתית או לימודית, בכיתה ומכל פעילות חברתית מחוצה לה. הוא לא יוזמן לאירועים ומסיבות יום הולדת, לא ייבחר כשותף למשחק כדורגל ויהיה מוקע מחבריו.

המצב עלול לגרום לתחושת אפסיות שבוא לידי ביטוי במופנמות הילד המוחרם, חוסר רצון להגיע לבית הספר ופשוט להעלים את עצמו ככל הניתן.

חרם כיתתי

ילדים בגיל בית הספר היסודי עדיין לא בשלים מספיק, ברוב המקרים, כדי להבין את המשמעות המוסרית של חרם והשלכותיו על המוחרם. בגיל תיכון עשויה התמונה להשתנות מעט, למרות שהתופעה קיימת, גם אם בממדים קטנים יותר, גם בגיל העשרה. ילדים צעירים הנוקטים בפעולה של חרם ואף סוחפים אחריהם את שאר ילדי הכיתה, עושים זאת, ברוב המקרים, כשהם מונעים מרגשות כמו קנאה, פחד, כעס או תחושת איום שהם חווים מהילד אותו "סימנו" כאובייקט לחרם.

בעוד שמבוגרים החווים נידוי חברתי או חרם כזה או אחר, מסוגלים להתמודד עימו באמצעות מנגנוני הגנה שהתפחתו וגיבשו את אישיותם, יחד עם היכולת לזהות את מצוקתם ולבקש עזרה במידת הצורך, הרי שבקרב ילדים ומתבגרים המצב שונה. עבורם, הכיתה והחברים מהווים מרכז חיים משמעותי ומלוא הווייתם מתנקזת לקבוצה החברתית שלהם. הם מתקשים, בניגוד למבוגרים, להבין את המצב ולהתמודד עימו בעצמם. החרם מקבל מימדים חסרי פרופורציה ומפחידים, עד כדי השפעה על ההתפתחות האישית, הבטחון והדימוי העצמי שלהם ועם השלכות שונות בטווח הקצר והארוך.

נוכחות והתערבות הורית, היא חיונית להבטחת שלומו של הילד ותחושת הבטחון שלו שאינו לבד וש"רואים אותו".

איך תוכלו לזהות אם ילדכם במצוקה או סובל מחרם חברתי?

הורים שילדם עובר חרם חווים את כאבו כאילו היה שלהם. התחושות הן של כאב, כעס, עלבון וחוסר אונים. אולם לא כל ההורים מודעים למצבו של ילדם, מאחר ופעמים רבות מעדיף הילד שלא לשתף הוריו משלל סיבות, כמו מבוכה ובושה מהמצב. הילד, בעיקר המתבגר, עשוי גם להרגיש שההורים לא יוכלו לסייע לו במצבו. תפקיד ההורים הוא להיות קשובים ומודעים לשינויים בהתנהגות ילדם:

  • האם הילד משתף במשימות ואירועים כיתתיים ומחוצה לה?
  • האם הוא מבקש להיעדר מבית הספר לעתים תכופות?
  • האם הוא ביקורתי ושיפוטי כלפי עצמו? האם הביקורת העצמית היא שלילית?

שאלו שאלות מנחות, במיוחד אם הילד עצבני, שפוף, שקט מהרגיל, לא מרוכז, מופנם וכדומה.

איך לזהות בריונות ברשת?

בדקו את הרשתות החבריות וקבוצות הווטסאפ של ילדכם. החרם בעידן הדיגיטלי מוצא מהר מאד את מקומו ברשת. הרשתות החברתיות יכולות מהר מאד להפוך מחבר לאויב.

זהו כלי שבאמצעותו יכולים ילדים להעצים את החרם, לשלוח הודעות פוגעניות, להשמיץ, לבייש ולהשפיל את הילד, מבלי שתהיה לו כל שליטה על התכנים. זהו כדור שלג שאם לא ייעצר בזמן, ישפיע באופן קשה עוד יותר על הילד המוחרם, החי בעידן בו הרשת היא עוד מרכז חיים משמעותי, ממש כמו הכיתה שלו.

הורים: כך תתמודדו עם חרם חברתי על ילדיכם

להורים, למרות הפגיעה והכאב שאתם חשים לנוכח כאבו של ילדכם, אין את כל הכלים לפתור את הבעיה במלואה. אולם ישנם מספר כלים להתמודדות ראשונית שיסייעו לכם – ולילדכם – להתחזק ולהתמודד טוב יותר עם המצב. חשוב שהכלים הללו יותאמו לגיל הילד:

הגדירו מטרות ויעדים: במצבים כמו חרם אין מקום להבעת רגשות והצפת התחושות שלכם אל מול המצב. הגדירו מטרות לחיזוק הילד, שיקומו והעצמת הבטחון העצמי שלו. תכננו את הפעולות בדרך ליעדים אלה.

דובבו את ילדכם: למדו את ילדכם, במיוחד אם גילו צעיר, כיצד לבטא במילים את  רגשותיו. עזרו לו לבטא את עצמו באמצעות שיחות, הקשבה, קריאה משותפת על מצבים המתארים מצבי קונפליקט למיניהם ושוחחו על הפתרונות האפשריים.

גלו הבנה: הדבר האחרון שילדכם זקוק לו עכשיו הוא רחמים או לחילופין ביקורת. גלו אמפתיה למצב, אולם אל תשדרו לילד את התחושה שאתם מצדיקים באיזה שהוא אופן את הבריונות החברתית שילדכם חווה. גלו תמיכה והבטיחו לו שאתם לצידו.

הקיפו את ילדכם באהבה: ילד מוחרם הוא ילד בודד. כדי למלא את הזמן הפנוי הרב שקיים בחייו בשל החרם, חשבו על כל דרך מהנה ועוטפת למילוי החלל. בילוי משותף, מפגשים עם המשפחה המורחבת שיש בה ילדים בני גילו, חוג (גם כזה שמצריך נסיעה ואין סיכוי שיפגוש בו חברים מהכיתה), סרט, ערב פיצה משפחתי, וכדומה.

שמירה על התא המשפחתי

כאשר הקשר בתוך המשפחה הוא חם, יציב ואוהב, הוא מספק עוגן משמעותי לילד המוחרם. ההתמודדות שלו עם המשבר שהואחווה תהיה טובה יותר ואף תסייע לו בעתיד במסגרות חברתיות נוספות, ככל שיגדל ויתבגר. ילדכם, בכל גיל, זקוק לכם ועליכם להיות זמינים לו, תומכים ואוהבים באופן עקבי.

טיפול רגשי להתמודדות עם המשבר

יחד עם הכלים שבאמצעותם תסייעו לילדכם, חשוב ומומלץ להגיע לטיפול רגשי. טיפול של מטפל המתמחה בטיפול בילדים ונוער, וקונפליקטים מסוגים שונים, כולל חרמות, יסייע לילד, ואף לכם, למצוא כלים יעילים לפתרון קונפליקטים, להתגבר על המשבר ואף להתחזק ולהתעצם ממנו.

חרם הוא מצב קשה וההתמודדות עם ההשלכות שהוא יוצר דורשת כלים טיפוליים מקצועיים שיבטיחו לילד ללמוד איך לעמוד מול הבעיה ולפתור אותה, ולא להתכחש לה או לברוח ממנה. זאת מתוך ההבנה שבמהלך חייו ייפגש הילד, ובהמשך בוגר, עם שלל מצבים שייצרו קונפליקטים ויזדקק לכלי התמודדות עימם. לכן, חשוב לערב גורם מקצועי, ואף לשתף בתהליך את הצוות החינוכי,שאחראי אף הוא לדינמיקה הכיתתית ובאחריותו לדאוג לכל אינדיבידואל בכיתה.

מכון תל אביב לפסיכותרפיה מזמין אתכם למפגש היכרות באווירה נעימה, עם מטפל רגשי מקצועי ובהתאם לגיל הילד. הטיפול הרגשי מתקיים בסביבה ידידותית ומספק כלים מעשיים להתמודדות עם החרם והבריונות ברשת, דרכי פעולה אפקטיביות ולימוד טכניקות לפתרון קונפליקטים וחיזוק הדימוי והבטחון העצמי.

הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני

מעוניינים שנצור קשר?

Location Map
וואטסאפ התקשרו צרו קשר